בשנים האחרונות ישנה מגמה לשוב לטבע, למלא את הבתים בצמחייה ירוקה, לגדל ירקות באדנית, לתפור, לרקום, לסרוג, להשתתף במסיבות החלפה ולמצוא פריטים שווים ביותר במכירות

התקופה האחרונה הביאה רבים מאיתנו לחשוב מחדש על אורך החיים שלהם על מרוץ העכברים הממכר, תרבות הצריכה והחשש מההחמצה. בחברה המודרנית לעבודה קשה יש מוניטין

ייתכן מאוד ששמעתן עליהן, יתכן אפילו שרכשתן פריט אחד או שניים מעשה ידיהן- אבל לא בטוח שאתן יודעות מי עומדות מאחורי האופנה המיוחדת שלהן. הארץ

עם יד על הלב, כמה מכן מפרידות בין ארון קיץ לחורף? אם ניחשתי נכון, מעטות. מזג האוויר פה חם- רוב השנה, גם בחודשים הנחשבים “לקרים”

העולם נחנק מבגדים, אפריקה מוצפת, הבגדים החדשים מתאימים למספר מצומצם של כביסות ואפילו ענקית האופנה “זארה” כבר ממחזרת בגדים מבדים, שנתפרו בעבר. מסיבת החלפות היא

הבהלה בעקבות וירוס הקורונה הביא לכך שהשערים הימיים והאוויריים הצטמצמו באופן משמעותי. משלוחים מתעכבים, מפעלים מושבתים, הזמנות לא מסופקות וניכר שהמכונה המשומנת שנקראת סין נמצאת

הידעתן? בימי ערב ישראל הייתה מעצמת טקסטיל שייצאה אופנה לכל העולם. אך השנים עשו את שלהן ומפעלים רבים סגרו את הדלתות. “אתא”, “אלד” ו”דורינא” הן

כבר מהכניסה לעיר ראיתי אותה. בתוך מבנה עתיק. צנועה עם תיק קש, לבושה בשמלה קייצית בכתום אדום ובכניסה עציץ המשקופים ודלת הכניסה מעץ קשיח בצבע

לקחתי טרולי, לקחתי מקל (קולב) ונסעתי ברכבי הממוזג(עם שלל השמלות) אל יבנאל. כשניצן גלעד, מנהלת המיזם צימר בטעם של פעם – הבית של סבתא בגליל מזמינה

הג’ינס הכחולים הם הבגד הנפוץ ביותר בארון שלנו אז מה את באמת יודעת על הפריט הכי שימושי שגר אצלך בארון? הג’ינס הראשון שהומצא בסוף המאה

קבוע, יום שלישי הוא יום הדיקור שלי. יצא שהמרפאה נמצאת באזור מלא חנויות אופנה וכשאני מסיימת את הטיפול ונכנסת לבית הקפה להזמין את הקפה הדל

כמה פעמים פתחת את ארון הבגדים ואמרת: “די, יש לי כל כך הרבה פריטים שאני לא לובשת… שמנתי, רזיתי, קניתי סתם, קיבלתי במתנה….” הגיע הזמן להפטר מהבגדים שסתם יושבים